תגובה לנתוני משרד הבריאות על כשלונות בטיפולי פריון
טיפולי הפוריות מתנהלים בישראל כמו בשנות התשעים תוך התעלמות מוחלטת מההתפתחויות הטכנולוגיות והרפואיות. בעשרים השנים האחרונות השתנו הגורמים לאי פוריות ונוספו דרכי אבחון, אולם מערכות הפוריות פועלות ב"טייס אוטומטי" על חשבון המטופלים וקופת המדינה.
מנתוני משרד הבריאות נמצא כי רק 20% מטיפולי הפוריות מסתיימים בלידת תינוק חי. אחוזי ההצלחה עמדו על6,165 לידות בשנת 2013, זאת בהשוואה ל- 6,472 בשנה שעברה (ירידה של 4.7%).
הנתונים הלא מחמיאים שפרסם משרד הבריאות על שיעורי ההצלחה בטיפולי הפריה חוץ גופית מציגים למרבה הצער רק חלק קטן מהתמונה השלילית של ענף טיפולי הפוריות בישראל, כך אומר ד"ר איליה בר, יו"ר המרכז הרפואי לפוריות. מדובר בנתוני ההצלחה בטיפולי הפריה חוץ גופית בלבד שנשענים על דיווחים ללא יכולת אימות והצלבה. אם היו לוקחים בחשבון את כל טיפולי הפוריות שנערכים בארץ, אחוזי ההצלחה הארציים היו יורדים לכ-15% ממחזורי הטיפול, נתון שאסור להשלים איתו וחובה לשנותו.
ניתוח הנתונים מצביע על שיעור גבוה של הפלות בהריונות שהושגו בטיפולי פוריות. נזקיה של הפלה גדולים בהרבה מאי הצלחה הן מההיבט הנפשי של בני הזוג והן בנזקים שיכולים להיגרם למערכת הרביה של האישה.
הסיבה העיקרית לכישלונות ולשיעורי ההפלות הגבוהים היא הגישה הטיפולית בשיטת "ניסוי וטעייה" שכמעט ואין לה אח ורע בתחומי רפואה אחרים, אומר ד"ר בר. זו שיטה שהונהגה כשהתחום היה בחיתוליו לפני למעלה מעשרים שנים ומאז המערכת פועלת על "טייס אוטומטי" על חשבון המטופלים וקופת המדינה. מניסיוננו, שימוש באבחון מדויק עד לרמה הגנטית מביא להכפלת סיכויי ההצלחה עד ל-40%, כלומר באופן ממוצע לאחר 2.5 מחזורי טיפול האישה תשיג הריון מוצלח.
אם מדינת ישראל רוצה להביא למהפכה בתחום טיפולי הפוריות צריך לשנות את שיטת התגמול של המרפאות והרופאים מתשלום לפי מחזורי טיפול לדרך שתעניק תמריץ להצלחה, אומר ד"ר בר. בנוסף חייבים להנהיג חובת דיווח ממוחשב בזמן אמיתי על כל טיפול כדי לקבל נתוני אמת. לא יתכן שהמדינה תוציא מאות מיליונים ותקבל באיחור של שנה נתונים על דף נייר מה נעשה בכספה.